מעז יצא מתוק (וגם קנבס...)

כבר הרבה זמן אני רוצה להכין תמונה לבית, משהו יפה עם עצים ופרחים שיסמל משפחתיות.

כבר כתבתי על זה שאין לי זמן ליצור...

אחה"צ עם הילדים - כמעט בלתי אפשרי, ובלילה אחרי שהם הולכים לישון - היצירה היחידה שיש לי כח אליה היא שכיבת פרקדן על הספה...

לצערי, ההזדמנות הגיעה בנסיבות לא נעימות - במהלך הנקיונות לפסח נתקעתי (בכשרוני הרב) עם הרגל בכסא ושברתי את האצבע

הקטנה,  איזה כאבים - לא ייאמן שאצבע כזו קטנה יכולה לגרום לכזה כאב... אבל מה - כיון שאני לא יכולה ללכת ונאלצת להשאר

בבית - הנה זמן סוףסוף לשבת ליד שולחן היצירה:

* לקחתי קנבס של 25*25 , וצבעתי אותו בירוק תפוח, גזרתי עץ בגזירה חופשית ולקחתי צורות הקשורות לבית שכבר מזמן רציתי

  לעשות איתן משהו

* בהתחלה לא אהבתי את השילוב של הירוק עם הצורות, אז ניסיתי כמה ואריאציות ולבסוף יצאתי מרוצה..

* רציתי מאוד גדר בתמונה, כמובן שלא היה לי משהו מוכן אז לקחתי קרטון גלי , גזרתי אותו לעמודים , הוספתי מתחתיו 2 רצועות

  נייר באותו גוון

* הוספתי 4 פרחים על העץ - אחד לכ"א מבני משפחתי וכמה פרפרים מתוקים, קצת תלת מימד, קצת תיפורים,

והנה התוצר: הוא כבר תלוי כלאחר כבוד על הקיר במסדרון :)

הדבקתי הרבה אלמנטים כמו: הספה, השלט, האות H ..... בתלת מימד, כפי שניתן לראות בתמונה:

ו כמה תקריבים:

הקנבס הראשון שלי

בגיל 76 (טפו טפו, עד 120....) זכה אבא שלי להיות סנדק בפעם השניה בחייו - הפעם הראשונה היתה לפני בערך 9 שנים כשנולד אחיין שלי שניר. והנה, עם הולדת גיא המתוק הגיעה הזדמנות מבורכת שניה...

לא נראה לי שהיה מאושר מאבא שלי באותו יום, מלא גאווה הוא ישב על כסא אליהו והחזיק את גיא הקטנטן בזמן הברית...

מאז הוא מבקש תמונות להנצחת הארוע.

כבר הרבה זמן אני רוצה להכין קנבס, ותמיד חשבתי - מה בדיוק אני אעשה איתו...? טוב אני רוצה עוד להכין תמונה לחדר של גיא וגם אחת כמובן לשני, ועוד אחת לעבודה.
אבל הנה הזדמנות למתנה מקסימה.

בחרתי בצבעי אדמה: צבעתי (בעזרתה האדיבה של שני) את הקנבס בחום, שמתי עליו קארדסטוק מקסים שקניתי אצל אליס וממש נשארו לי ממנו כמה שאריות.

לא היו לי אותיות לבנות קטנות לכתוב את ה - THE, אז לקחתי כמה אותיות צבעוניות ופשוט הפכתי אותן כך שהדבקתי בתלת מימד את הצד הלא דביק.. כמובן שהוספתי תיפורים לבנהים שאני מאוד מאוד אוהבת.

בחרתי 3 תמונות של הסנדק והנה התוצאה:

אבא שלי מאוד אהב ושם את זה ליד המיטה. איזה כיף :)

אבא - אין כמוך - שתזכה לעוד הזדמנוייות כאלו....

יומולדת מתוק....

האחיינית המתוקה של בעלי העונה לשם עדי, חגגה יומולדת 5.

מיד זיהיתי הזדמנות לפנק אותה ואת אחותה נועה במתנת יומולדת מתוקה מעשה ידי...

לעדי קניתי במתנה שעון, והחלטתי שאני רוצה להכין לה קופסה כאריזה לשעון שתשמש אותה אח"כ לאחסון דברים.
 לקחתי קופסת נעליים קטנה, עטפתי אותה בניירות, הוספתי סרט תחרה מסביב (כמו שאני אוהבת), קצת קישוטים, פרפרים... ויש מתנה:

 



אי אפשר בלי מתנה לנועה המקסימה - הכנתי לה מחברת שרבוטים, את הכריכה הכנתי מקרטון ביצוע, אותו עטפתי בניירות, עם סרטים ולבבות כמיטב המסורת....

ומבפנים

הבנות אהבו... איזה כיף לתת מתנה שהיא home made....

החלפת נקודות

אפתח בטרוניה: אין לי זמן!!! עד שסוף סוף גיליתי את עולם הסקראפ .... והנה זה הגיע בדיוק בתקופה שנולד לי הילד השני.... אז בפועל אני גונבת כל פעם שעת יצירה, בעיקר כשהילדים ישנים.. אבל למי יש כח?

ובכל זאת... בקומונת ה"מפתח ליצירה " התארגנה החלפת נקודות.
הפריט: חופשי, אפשר ליצור כל דבר ובלבד שיהיה בנקודות. אז נרשמתי להחלפה הראשונה שלי.
אני חייבת לציין שזה לא קל, את בטח לא רוצה לעשות משהו שהוא לא מספיק מושקע, לא מספיק שימושי, ולא תמיד יודעים את ההעדפות של מושא ההחלפה...

כמובן ששברתי את הראש מה עושים, ולבסוף החלטתי על משהו למשרד (הכי בטוח) + משהו כיפי ליום יום.

ניסיתי לשמור על קו אחיד של צבעים ל -2 הפריטים, זה לא כ"כ הלך אבל אני מרוצה מהתוצאה.

הראשון: מעמד לעטים, צבעתי אותו בחום ועטפתי בניירות מתוקים שיש לי:

ומאחורה:

 פריט שני - מחברת לנקודות מחיי היום יום, השתמשתי בדף נקודות ורוד מקסים שקניתי אצל דפי.
אח"כ חשבתי לעצמי שאולי הורוד קצת ילדותי, אבל כ"כ יפה...

 והמחברת פתוחה:

כרטיס תואם:



והכל ביחד:

אני מקווה שהיא אהבה, עד לכתיבת שורות אלו לא התקבלה כל תגובה במערכת... :) 

ולי לא מגיע....? (מעשה בסדנת עץ)

"הסנדלר הולך יחף"
לא ייאמן שאפילו בסקראפ זה נכון....,
 ככה זה, מכינים מיני אלבום לסבתא, מגנטים למקרר, כרטיסי ברכה לארועים, מתנות... ומה איתנו?
(נכון שעושים דפי אלבום של 30*30 , אבל זה מוסתר באלבום בחדר...)

אז החלטתי שאני רוצה כמה פינוקי סקראפ לבית, שיעלו לי חיוך על הפנים כל פעם שאני רואה אותם...

מהר מאוד הגיעה הזדמנות:

לקראת סוף החופש הגדול, הסתובבתי עם חברה בעזריאלי (שני והבן שלה חברים מהגן הקודם שלה)
בעודנו מנסות למצוא להם תעסוקה, נתקלנו בסדנת עץ בשם: סבא ג'פטו.
עקרון הסדנא: לוקחים כמה חתיכות עץ חתוכות מראש ובונים כל מיני דברים.
הילדים התיישבו והתחילו להכין מעמד לעטים.

 לא תליתי בזה יותר מידי תקוות, היה נראה לי גדול מידי לגיל שלהם...מה אגיד: התבדיתי במהרה - תוך כמה דקות הם השתלטו על זה, התחילו לדפוק שם מסמרים כאילו יש להם נגריה בבית...
קצת עזרה, קצת שיוף, והפלא ופלא נוצר לו מעמד עטים מתוק להפליא...

נו?  ומה היתה המחשבה הראשונה שלי?
כמובן: איך שאני הולכת לצבוע את זה ולהדביק על זה ניירות, ולקשט.... איזה כיף!

אז הנה התוצר (אני עוד מתכננת מתי שהוא לקחת אותו למשרד):

פאה מס' 1:

פאה שניה:

פאה שלישית:

רביעית:

הפינוק השני שהכנתי לעצמי הוא רשימת קניות למקרר:

הרבה זמן רציתי לקנות משהו שיהיה אפשר לכתוב עליו ולתלוש...
(הרי אין מצב לקנות כשאפשר להכין תוצרת בית...)

אני חייבת לציין שאני מאוהבת!!

לחיי עוד הרבה פינוקים בעתיד....

סיבה למסיבה, וגם לדפי אלבום....

ב - 26.5.2010 הגיח לעולם תינוק מתוק ביותר בשם גיא, אח לשני המתוקה...
מיותר לציין שכולנו מיד התאהבנו, יצור כזה מתוק לא מגיע בכל יום!

מה שפחות כיף כשנולד בן (חוץ מזה שאי אפשר לקנות שמלות)  שצריך גם לעשות ברית....
החלטתי שאני לא מוכנה בשום אופן לעשות ברית באולם 8 ימים אחרי הלידה, למה להוסיף לעצמי קשיים?
אז עשינו אותה במסגרת מצומצמת של המשפחה, ואחרי חודשיים בערך ערכנו מסיבת ברית בכפר המכביה.

בניגוד לבריתה של שני, החלטנו הפעם להזמין צלם, במיוחד בשביל שיהיו כמה תמונות מקצועיות של 2 המתוקים ביחד - כמובן שזה הסיפור כיסוי, הרי זה בשביל שיהיה לי תמונות לדפי אלבום!!!!! (רון בעלי טען שבכלל כל המסיבה היא תירוץ לתמונות בשביל היצירה שלי, אני לא ממש מכחישה....)

התמונות יצאו מ-ק-ס-י-מ-ו-ת! מה שמדהים הוא ששני נעמדה והתחילה לעשות פוזות! ממש סופר מודל.

מיד אצתי רצתי להכין 3 דפי אלבום, שאני מאוד מאוד אוהבת:

העמוד הראשון - לדעתי התמונה הכי יפה מהמסיבה:

לא היה לי יותר מידי מה לעשות בדף הזה, הוא כ"כ יפה!

והנה עוד 2 דפים תואמים:

כמה כיף לעצב דף כשיש נקודת התחלה כ"כ טובה....

נגמרו החגיגות....חוזרים לעבודה!

אז זהו, אחרי 4 וקצת חודשים כיפים של חופשת לידה, במהלכם בעיקר שרצתי בבתי קפה עם לימור - חברה מקסימה שילדה 5 שבועות אחרי את נועה המתוקה, הגיע הזמן לחזור לעבודה.

בחרתי בטיימינג גרוע - ישר אחרי סוכות, עם כל החזרה לגן עיריה החדש של שני, והמטפלת שהתחילה לעבוד, והפקקים....
וזה קשה! צריך ממש לעשות סוויץ' מחשבתי, לחזור לעולם ה"גדולים", פתאום להתחיל לעשות אנליזות, ולכתוב קוד, ולעשות מצגות - לא עדיף להיות עם גיא?? כ"כ מתוק, שממש קשה לעזוב אותו...
(אני משלימה פערים כשאני חוזרת הביתה, אל דאגה....)

נו טוב, לא נורא, עדיין יש לנו את היצירה לא?

אז קצת כדי להתעודד, הנה מיני אלבום שהכנתי להולדת נועה המתוקה.

האלבום נעשה מקרטון ביצוע שחתכתי בגודל 10*15, אותו ציפיתי בדפים שמתאימים בדיוק לבת.
ניקוב החורים בדפי האלבום נעשה בעזרת יעל, והאותיות נחתכו במכשיר הקריקט החדש שלה.

הנה הכריכה (שאני מאוד אוהבת):

והעמודים הפנימיים:
אני חייבת להודות שאני מכורה לתיפורים הקטנים האלו בשוליים...

זוג עמודים שאני מאוד אוהבת:

היה מאוד כיף להכין את האלבום הזה, מזל טוב נועה, האלבום מתוק בדיוק כמוך!